כעת נבין קצת יותר לעומק את הנתונים הסטטיסטיים לגבי נוכחות החבדניקים באינטרנט. כיון שמלכתחילה החבדניקים לא ראו באינטרנט איום, אלא הזדמנות להפצת יהדות, הם שמחו לקפוץ על העגלה הוירטואלית הנהדרת הזאת. הם ראו באינטרנט כלי פנטסטי להגיע לקהלים חדשים. הן יהודים והן גויים ולהפיץ את המסרים האמוניים שלהם. זה לא אומר שאין הגבלות, סייגים וכללים על אינטרנט בחב"ד. יש ועוד איך. אבל זה תחת התפיסה הרחבה יותר שרואה בעולם הזדמנות, ולא איום כפי שהוסבר.
כאן אני רוצה לתת פרשנות שלי למצב החרדים והאינטרנט, ובכלל להתקדמות החברה החרדית לעבר כניסה (או יותר נכון שותפות) לישראליות ולחברה החילונית בכלל. החברה החרדית עם כל הבידול, הריחוק ואפילו הבוז שהיא משדרת כלפי חוץ, כלפי החברה החילונית. בעומק, מתחת לפני השטח, בשוליים ובקצוות המודחקים מתרחש תהליך מעניין.
החרדים, בקצב שלהם, רוצים להשתלב בחברה הישראלית. זה לא שמחר החרדים ירוצו לקולנוע, לאוניברסיטה או לצבא (אוי ואבוי). אבל בתהליך שקורה בשנים האחרונות העקומה החיובית מבהירה למעלה מכל ספק. כן, החרדים רוצים לקחת חלק בבניית הארץ, בכלכלתה ובביטחונה. הם רוצים חיבור לעם, לתרבות ואף למיתוסים הישראליים.
מי שיוצר את הגשר הזה, בין החברה החרדית לחברה הישראלית הם חב"ד. חב"ד נמצאת על קו התפר בין יהדות אותנטית, שמרנית, חרדית, בלתי מתפשרת ובלתי מגמגמת לבין פתיחות, חופשיות, קבלה ורצון לחיבור. להם המפתח לעזור לחברה החרדית לממש את רצונם לחיבור. וכן להפך, השקעה בחב"ד כשביל וצינור לחברה החרדית גם יכול להביא פירות ותוצאות מצוינות.